בית המשפט המחוזי – דחיית בקשת מקלט של אזרח הודו

עמ"נ (י-ם) 41011-01-25 שאדו נ' רשות האוכלוסין וההגירה (17.2.2025)
בית המשפט המחוזי דחה ערעור בעניין דחיית בקשת מקלט של אזרח הודו.
משרד הפנים דחה את בקשתו של המערער, אזרח הודו, למקלט מדיני, ובית הדין דחה על הסף ערר שהוגש על ידו חודשיים לאחר קבלת ההחלטה ואת בקשתו להארכת מועד להגשת ערר.
במסגרת ערעורו לבית המשפט המחוזי, המערער טען שפעילותו הפוליטית בהודו הביאה לרדיפתו, תקיפתו ואיום על חייו. נטען כי הרדיפה, בניגוד לקביעת בית הדין, היא ארצית ולא מקומית, וגם מעבר למדינה סמוכה בהודו לא מנע את רדיפתו. עוד נטען כי בהודו, המדינה אינה מספקת הגנה לחברי המפלגה היריבה.
בית המשפט המחוזי עמד על כך שיש להגיש ערר לבית הדין לעררים בתוך 30 ימים מיום שנודע למערער על ההחלטה, וכי המערער לא הצביע על סיבת האיחור, ולא קיים אפוא "טעם מיוחד" ואף לא טעם כלשהו למתן הארכה. עוד נקבע כי אין די בסיכויים טובים כדי להצדיק מתן ארכה, ומכל מקום במקרה זה בדין קבע בית הדין כי סיכויי הערר אינם טובים, ולמעשה אינם קיימים כלל, משדין הערר היה לדחייה.
בית המשפט דחה את טענות המערער גם לגופן, וקבע, בין היתר, כי טענת המערער בדבר סכנה הנשקפת לו בארץ מוצאו, לא הוכחה. המבקש הצהיר בראיון שנערך לו כי לא נעצר ולא נאסר, לא חווה כל בעיה עם רשויות החוק של מדינתו, ולא נרדף על ידי שלטונות הודו. הונפק לו דרכון בינלאומי ללא כל קושי והוא יצא מארצו באופן חוקי וגלוי. מהראיון עלה, כי לכל היותר, גם לשיטתו, הוא נרדף על ידי גורם מקומי ולא מדינתי, כשלא ניתן הסבר מניח את הדעת מדוע הוא לא מיצה חלופת מגורים פנימית במדינת המוצא, בכל אחת מהמדינות בהודו.